כשאתם יושבים כאן היום וקוראים את המלים הללו, אתם אולי לבדכם בחדר או במשרד. אבל סביבכם קיימות אנרגיות בלתי נראות לעיניכם. למשל, אנו לא יכולים לראות בעינינו אור אינפרה אדום ואור אולטרה סגול. גלי רדיו, אינטרנט, שיחות סלולריות, ואינספור אמצעי תקשורת בלתי נראים נעים סביבכם. המדע מאשר שאנו באמת לעולם לא לבד. אבל אפילו לפני קיום הטכנולוגיות האלה לא היינו לבד. תמיד היינו מלווים ברשת של מלאכים שהנחו אותנו ועזרו לנו במסע חיינו. אנרגיה נמצאת סביבנו, בכל רגע של היום. והחשוב מכל, נמצאת אתנו אהבת הבורא הגדולה והכל יכולה. הבורא תמיד נמצא אתנו, מתבונן בנו, לעולם לא עוזב אותנו ולעולם לא שוכח אותנו. למרות שאולי נראה לפעמים שאנו לבד או שנשכחנו, זה לעולם לא המצב. באנו לעולם הזה למען מטרה מסוימת, כדי שנוכל לפתח את האור האישי שלנו. האם נר יכול להאיר בנוכחות השמש? הסכמנו לבוא לעולם הזה כדי לחוות את אשליית הבדידות, אבל זו רק אשליה. כילדה, חוויתי אירוע מפחיד. כמה ילדים זרקו אותי אל תוך בור בניה והייתי תקועה שם. הייתי לבד ופחדתי שאמות. בתחילה הייתי מבועתת, אבל אז, התחלתי להרגיש את נוכחות הבורא. רגש ו"ידע" הגיעו אלי. ידעתי שאני לא לבד ושאני מוגנת, ובאמת כך הייתי. זו לא רק החוויה שלי, אלא גם כל אחת ואחד מאתנו נישאים בעדינות בידי הבורא. אנו לעולם לא לבד ולעולם לא נשכחים. יש כוח גדול יותר מכל אחת ואחד מאתנו המלווה אותנו כשאנו מעוצבים לקראת עתידנו. השבוע, ניתנת לנו מתנת חיזוק וחידוש הקשר שלנו עם הבורא. חבל טבור רוחני נשלח אלינו למטה, אל כל חושך, כדי להאיר את עולמנו. מובטח לנו שהבורא מתבונן בנו, ושכל מקום בו אנו נמצאים בחיינו מתוכנן ומעוצב למען צמיחה גדולה יותר. יש אור שמתגלה בקצה המנהרה; האור הזה הוא אהבת הבורא, ואתם כולכם מוחזקים בבטחה בזרועותיו.
הבורא תמיד מספק עזרה ותמיכה לנו, לילדיו. כל שבוע, יש לנו פרשה בתורה כדי לעזור לכל האנושות לסלק את קשיי החיים ולהביא ברכות אל חיינו. התורה, המורכבת מחמישה ספרים, היא גילוי עצום של אור לכל העולם, כדי שננצל אותו. פרשת השבוע הזה היא פרשת "שְׁמוֹת". היא הפרק הראשון בספר השני של התורה. החל מפרשת "שמות" וכלה בפרשת "מִשְׁפָּטִים" יש חלון בזמן שנפתח לכל האנושות ועוזר לנו להיפטר מהתנהגויות שליליות ומחסומים רוחניים. החלון הזה בזמן עוצב ותוכנן בידי הבורא למען ילדיו האהובים כדי שנוכל לשפר את חיינו. פרשת "שְׁמוֹת" מספרת את סיפור צאצאיו של יעקב. בנקודה זו, יעקב וילדיו נפטרו כולם. צאצאיהם, הידועים כבני ישראל, הפכו לעבדים במצרים. הם חוו חיים משגשגים ושמחים, אבל עכשיו הם חיים חיי עבדות ושליליות. בחיים, אנו נכנסים לפעמים לתקופות קשות. במשך התקופות האלה, אנו מנסים ככל יכולתנו להתגבר עליהן ולנוע לקראת עתיד טוב ובהיר יותר. אבל אנו לא חייבים לעשות את עבודת הסרת הכאוס לבד. הבורא תמיד נמצא שם. בני-ישראל התפללו לבורא – והם נשמעו. התורה כותבת: "וַיֵּאָנְחוּ בְּנֵי-יִשְֹרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה. וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים" [שמות, פסוקים כג'-כה']. בספר שמות נולד המנהיג והנביא הגדול ביותר שלנו, משה. הוא שליח מאת הבורא, להוציא את בני ישראל מעבדותם במצרים, ולהנחות אותנו כיצד לצאת מאתגרי חיינו. משה הוא חצי אדם וחצי מלאך, והוא עובד עם צוות המלאכים שיש לכל אחד סביבנו. כשהרגישו בני ישראל את הייאוש הגדול ביותר, התחיל הבורא את תהליך שחרורם ובנית חיים טובים יותר עבורם. הבורא מלמד את משה תכנית לשחרר את בני ישראל וליזום עבורם תהליך של גאולה. גורלם של בני ישראל עמד להשתנות, מכיוון שתפילותיהם נענו.
בחיים, תהיינה תקופות של קושי ואתגרים. לא משנה מהו הרקע החברתי או המצב הכלכלי שלנו, החיים הינם מלאי שמחות ועצב. באנו לעולם הזה לחוות את שניהם, ולגדול מתוכם. האתגרים בחיים הם שמאפשרים לנו להשיג את רמת הבגרות הבאה של נשמתנו והם שמלמדים אותנו כיצד להיות מחוברים יותר לבורא. בדיוק כפי ששריר מתחזק כתוצאה ממשא כבד, כך גם אנו זוכים בכוח כתוצאה מאתגרי החיים. הנשמות שלנו נכנסו לגוף שלנו כדי לחוות את "בית הספר הארצי" כדי שנוכל לפתח את נשמותינו. ניתנה לנו מתנת החיים כדי שנוכל ללמוד כיצד להתמזג עם הבורא ולגדול אל תוך הנעלים הגדולות שנולדנו כדי למלא אותן. כל אתגר נוצר למען המטרה הזו. הבורא יודע בדיוק היכן אתם נמצאים ומה אתם עושים. אנחנו נשמעים, והעזרה בדרך. שום דבר לא נמשך לנצח, כולל האתגרים שלנו, אפילו הם חייבים בסופו של דבר להסתיים. האור תמיד מאיר בקצה המנהרה. אנו רק חייבים להיות פתוחים לבטוח בכך שאנו תמיד מוחזקים קרוב ליד הבורא ושהעתיד שלנו נועד ונוצר לטובה.
"אהבת הבורא מצפה לכם".
במדיטציות שלנו השבוע הזה, אנו מזכירים לעצמנו את העזרה שלעתים קרובות אין אנו יכולים לראות אותה. גדודי מלאכים סובבים אותנו, מברכים אותנו, ומנחים אותנו במסענו. אור הבורא זוהר עלינו כל הזמן, שומר עלינו חמימים ובטוחים. המורים הגדולים אומרים לנו שהחיים הם רק גשר צר שאנו חייבים לחצות. כל מה שאנו מתבקשים לעשות הוא לא לפחד. עצמו את עיניכם וקחו לעצמכם רגע. ראו את עצמכם מוחזקים קרוב לבורא. חשבו על אתגר שחוויתם. הזכירו לעצמכם שהכל חולף ושהקושי הזה יחלוף גם הוא. ראו את המלאכים שלכם מרחפים סביבכם ואור הבורא נוֹגֵהַ עליכם. דעו בלבכם שאינכם לבד והתהליך שאתם עוברים, עד כמה שהוא קשה עבורכם, נועד אך ורק למען צמיחתכם הרוחנית. הבורא יודע שהחיים אינם קלים. הוא יודע מתי אתם מפוחדים ומתי אתם כואבים. הבורא מחזיק אותנו הכי קרוב אליו דווקא ברגעים האפלים ביותר של חיינו. אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שאנו לעולם לא לבד, הגאולה תגיע, ונחיה חיים טובים. יש אור נפלא בקצה כל מנהרה והאור הזה הוא אהבת הבורא המצפה לנו.
