כוח היחד

אנו נכנסים לשבוע האחרון מבין שלושת השבועות הידועים כשליליים ביותר בשנה, ולכן הייתי רוצה קודם כל לשאול: מה שלומכם? אם אתם עוברים תקופה קשה, הישארו בה. לפני עלות השחר הוא הזמן של החושך הגדול ביותר, והדברים ישתפרו במהרה.  

"כל אדם בעולם הזה מלא באור". 

בפרשת השבוע הזה, פרשת "דְּבָרִים", מכנס משה את כל האנשים יחד כדי לנזוף בהם ולהזהיר אותם, להזכיר להם את הרגעים הרבים שבהם התלוננו, איבדו אמון, סגדו לאלילי שווא, וכדומה. 

יש כל כך הרבה פרטים המתארים כיצד דיבר משה אל העם, ורבים מהם מלמדים אותנו כיצד עלינו להתנהג כלפי אנשים. למשל, לפני שמשה אומר דבר מה, הוא שואל: "האם לקחתי ממך משהו? האם פגעתי בך?" מכיוון שלפני שנוכל לומר למישהו מה הוא צריך לשנות, עלינו להתבונן קודם כל בתוכנו פנימה ולבדוק מה שאנו עצמנו חייבים לשנות. ישנם כל כך הרבה היבטים יפים בפרשה הזו, אבל אני חושבת שהתמקדות רק באחד מהם מחזקת את היכולת שלנו להפנים את הלימוד. 

משה אינו מכנס רק חלק מן האנשים, אלא את כולם. ורבים מהם לא לקחו חלק במעשים שהיו נושא לביקורתו. דור שלם בא והלך! מדוע כינס משה גם את אלה שלא לקחו חלק במעשים השליליים שתיאר? יכול להיות שקשה להבין זאת באופן מעשי, אבל אם נתבונן בזאת באופן רוחני, משה היה מעוניין אך ורק לגלות אור – ולא לגעור בעם כדי לשכך את התסכול שלו.  ככל שקבוצת האנשים תהיה גדולה יותר, גדול יותר יהיה האור שהוא יוכל לגלות, ובכך לשנות את השליליות שנוצרה לחיוביות. 

"ככל שיותר אנשים מתקבצים יחדיו כדי להיטיב, גדול יותר יהיה אור הבורא שיתגלה."

כתוב בזוהר שלמרות המעשים השליליים או התכונות השליליות שלנו, כל אדם בעולם הזה מלא באור. 
לכן, ככל שיותר אנשים מתכנסים יחדיו כדי להשתנות ולהיטיב, גדול יותר אור הבורא הזוהר בעולם. 

זו למעשה הסיבה לכך שאנו מקיימים אירועים בינלאומיים בחגים הקבליים הגדולים, בהם אנו יכולים להתכנס מכל קצוות תבל כקהילה רוחנית עולמית מגוונת. זוהי הסיבה לכך שיצרנו מרכזים וקבוצות לימוד במקומות שונים, כדי שנוכל לא רק ללמוד, אלא גם לתרגל יחד מה שאנו לומדים. זו הבנה רוחנית חשובה כל כך. 

מכיוון שזה השבוע האחרון של שלושת השבועות השליליים הללו, זה זמן נפלא לחפש דרך לגלות את האור: היכן אנו נוטים לרצות להיכנס פנימה אל תוך הקליפות שלנו, להתחבא מהעולם, או פשוט לזחול אל המיטה ולומר: "עזבו אותי במנוחה"! במקום, אנו יכולים ללמוד מפרשת השבוע הזה. כל עוד אנו ביחד, יש לנו הכוח להביא אור אל תוך כל חושך, ולשנות את השלילי לחיובי. 

במשך שבעת הימים הבאים בואו נתלכד יחדיו כדי להיטיב. בואו נצא מתוך ההתבודדות שלנו, נגיח מתוך אזורי הנוחות שלנו, ובכך נפגוש אנשים חדשים, ניצוצות אור נפלאים, עמם אולי אחרת לא היינו מתחברים. בואו ניגש לאדם שאוכל לבדו ונזמין אותו לאכול אתנו. בואו נחפש אחר האנשים בחיינו שאנו יודעים שהם בודדים או סובלים, וננסה להזמין אותם אל הפעילויות שלנו.  אני משערת שמה שאני מנסה לומר הוא... בואו פשוט נהיה ביחד.