תהליך טיהור אדם מצרעת מתרחש בפרשת "מְצֹרָע". אבל לא מדובר כאן במיוחד על צרעת, אלא גם על טיהור כל אדם שמצא את עצמו בחושך בגלל מעשיו השליליים.
”מטרת העבודה הרוחנית היא לקבל חזרה ניצוצות של אור.“
נאמר שאדם שיש לו צרעת נשלח אל מחוץ לעיר מגוריו. לאחר שבעה ימים, הכהן גם הוא יוצא אל מחוץ לעיר ומוודא אם האדם עבר תהליך טיהור מספק; אם כן, הוא או היא מורשים לחזור. כל התהליך הזה שבו הכהן יוצא ובודק אם האדם יכול לחזור או לא, אוצר בתוכו, המקובלים מלמדים, כמות עצומה של סודות – שעליהם מבוססת כל העבודה הרוחנית.
מטרת העבודה הרוחנית, הם מסבירים, היא לקבל חזרה ניצוצות של אור שנמסרו לידי הצד השלילי, לידי הקליפות. הניצוצות הללו הגיעו אל הקליפות באמצעות החטא, או הנפילה, של אדם, ולמרבה הצער, במהלך ההיסטוריה, גם האנושות שלחה באופן קולקטיבי את הניצוצות הללו לידי הצד השלילי. וגמר התיקון יתרחש כאשר רמ"ח הניצוצות הללו שנפלו לידי הקליפות יתעלו וישתחררו משליטת הצד השלילי.
ישנן דרכים להעלאת הניצוצות הללו באמצעות התקשורות הרוחניות והעבודה הרוחנית שלנו, אבל יש גם חלק חשוב מאוד שאנו לא שמים לב אליו והוא חיוני לתהליך הזה. בכל ליל שבת, אנו שרים אל נשמתנו: "התעוררי, התעוררי, כי בא אורך קומי אורי". המקובלים מסבירים שהכוונה כאן היא להתעורר מהרגעים שבהם אנו מוצאים את עצמנו במקום של חושך, ושעלינו לדעת שאין זו טעות שאנו נמצאים שם. מדוע? מכיוון שבחושך, במקום השליטה של הקליפות, שם שוכנים ניצוצות האור שעלינו להעלות.
”כאשר אנו מתעלים, אנו מעלים את הניצוצות האלה יחד אתנו.“
לכן, כאשר אנו מוצאים את עצמנו במקום של חושך, הניצוצות האלה קופצים אל הנשמה שלנו. וכאשר אנו מתחברים מחדש למודעות שלנו, אנו מסוגלים להעלות את כל הניצוצות האלה שחיברו את עצמם אלינו. אבל אם אנו לא מעריכים את כל מה שהתרחש בחושך ופשוט רוצים להמשיך הלאה ולשכוח מזה, לא תהיה לנו ההזדמנות להעלות את הניצוצות הללו. לכן חשוב מאוד שתהיה לנו ההערכה הזו כדי שנוכל לאפשר את תהליך העלאת הניצוצות בכל פעם שבה אנו יוצאים מרגע של חושך. מכיוון שכאשר מספיק ניצוצות כאלה מתעלים, זה לא רק יביא את כל האור שאנו זקוקים לו אל תוך חיינו, אלא גם יביא קץ לכאב ולסבל ולמוות שבעולם הזה.
זה באמת לימוד מדהים: הסיבה לכך שאנו נופלים, הסיבה לכך שאנו בחושך, היא מפני שאנו זקוקים להיות בקרבת הניצוצות שנמצאים עדיין תחת שליטת הצד השלילי, כדי שכאשר נתעלה, נעלה את הניצוצות האלה יחד אתנו. לכן, אנו חייבים להעריך את זמני החושך, מתוך ידיעה שבמשך הזמנים האלה הניצוצות האלה קושרים את עצמם אלינו, כדי שנוכל להעלות אותם יחד אתנו. לכן בעבודה הרוחנית נראה תמיד שיש מחזורים של השראה וחוסר השראה, אור וחושך; במהלך הזמנים הללו כאשר אנו במקום נמוך הניצוצות מחברים את עצמם אלינו, ואז, כאשר אנו מתעוררים מחדש ומתחברים שוב, אנו יכולים להעלות אותם יחד אתנו. לכן אחת המתנות שאנו יכולים לקבל משבת "מְצֹרָע" היא ההבנה שבכל פעם בחיינו כאשר אנו מרגישים מדוכאים ומנותקים, זה זמן חשוב. מכיוון שכאשר אנו מתחברים מחדש, אנו מסוגלים להעלות את הניצוצות שקשרו וחיברו את עצמם אלינו.
