מהרגע בו אנו נכנסים לעולם הזה, אנו סומכים על אחרים שידאגו לנו וידריכו אותנו. ההורים או האפיטרופוסים שלנו הם גם המורים הראשונים שלנו, המלמדים אותנו כיצד ללכת, לדבר ולאכול. אם אנו ברי מזל, ההורים או האפיטרופוסים שלנו מלמדים אותנו גם כיצד להתנהג בעולם הזה – איך לנהל את עצמנו ולחיות יחד עם אחרים בחברה. כשאנו מתבגרים, יש לנו מורים בבית ספר אשר לעתים קרובות ממלאים תפקיד חיוני בהתפתחותנו. חלקנו מוצאים מורים רוחניים הממלאים אותנו השראה ונותנים לנו את הכוח שאנו זקוקים לו בזמנים קשים. בקריירות שלנו, אנו נלקחים תחת חסותם של הממונים עלינו, המטפחים אותנו לתפקידים עתידיים. החיים הם סדרות של למידה מאחרים, ולאחר מכן העברת מה שלמדנו לדור הבא. זוהי ההמשכיות הגדולה של החיים. חכמה שעוברת מאוזן לאוזן במשך אלפי שנים. אנו מסוגלים לשגשג ולהתפתח כחברה מכיוון שאנו פתוחים לשמוע וללמוד מאחרים. ככל שאנו פתוחים יותר ללמוד מאחרים ולשמוע את המסרים סביבנו, אנו יכולים להתפתח יותר מבחינה רוחנית. יש לקוות שכל אחת ואחד מאתנו, אפילו לאחר תקופת ההתבגרות, בית הספר והקריירות, נשתוקק ונכמה כולנו ליותר חכמה. אנו מחפשים את עזרתם של תרפיסטים, ספרות גדולה, כתבי קודש, אנשי כמורה, שמאנים, מורים רוחניים, ועשויים למצוא את החכמה הגדולה ביותר באמצעות בני הזוג שלנו ואנשים משמעותיים אחרים. דרך החיים רצופה במסרים מאחרים, מסרים מהיקום, וחשוב מכל, מסרים מלבנו אנו. השבוע, יש לנו הזדמנות לגדולה באמצעות היפתחות לחכמה הנמצאת סביבנו. השבוע הזה, אנו מאירים ומשיגים את הפוטנציאל שלנו פשוט על ידי הטיית אוזן לקול הבורא, המגיע אלינו באמצעות האנשים סביבנו ומתוכנו.
"אפשרו לעצמכם להיפתח לראות דרך חדשה."
ההדרכה הרוחנית ומקור ההשראה שלנו השבוע הזה מגיעים מאחת הפרשות האהובות עלי ביותר בתורה: פרשת יתרו הוא שמו של חותן משה. וכמו כל סיפור מקראי, אין זה סיפור על אנשים מהעבר, אלא סיפור על עצמנו. יתרו הוא כל אחת ואחד מאתנו. פרשת "יִתְרוֹ" מספרת על ההארה והגדילה הרוחנית שחווה. יתרו שמע על נס יציאת מצרים. הוא שמע על המכות, על חציית ים סוף, ועל הניצחון במלחמה עם עמלק. הוא היה אדם מיוחד מינו מכיוון שהיה פתוח לשמוע על פלאי הבורא ולהתחיל בדרך רוחנית שתקרב אותו אליו. הוא חיפש את משה והפך לתומך נלהב. יתרו הוא בסופו של דבר סיפור של המרה, סיפור של אדם שהחליט לעזוב דרך אחת ולהתחיל דרך אחרת. הפרשה הזו נקראת בחודש דלי מכיוון שהיא פועלת יחד עמו ועוזרת לנו ליזום התעוררות חדשה. ניתן לנו הכוח להוציא את עצמנו מכל מצב מודעות נוכחי, לסלק מחסומים ומסכים מעל עינינו ואוזנינו כדי שנוכל לראות, לשמוע ולעשות דברים חדשים. תחילת הפרשה מצהירה: "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹּהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם". [שמות, פרק י"ח, פסוק א']. האם היה שאר העולם חרש ורק יתרו יכול היה לשמוע זאת? האם אחרים שמעו על נס יציאת מצרים? התשובה היא כן, כולם ברחבי העולם שמעו על הנסים, אבל רק יתרו הקשיב באמת. יתרו היה זה ששמע על נפלאות הבורא ורצה להצטרף למשה ולבני ישראל. הסיפור ממשיך ואנו שומעים עוד על חשיבות השמיעה. יתרו מייעץ למשה כיצד יוכל לדאוג ולטפל בבני ישראל וגם לייעץ להם ביעילות רבה יותר. במקום לתת עצות לכל אחד בעצמו, יוכל משה להנחות וללמד אחרים כיצד לייעץ לאנשים, כדי שיוכלו לעזור לו ולהקל מעליו את עומס העבודה. משה היה פתוח להקשיב לעצת יתרו ויישם את השיטה הזו, ובכך הבטיח הצלחה מתמדת לעתיד לבוא. בנקודה זו של הסיפור, מוביל משה את בני ישראל אל הר סיני, שם פונה הבורא בכבודו ובעצמו אל בני ישראל. נקודה זו מציינת את הצעד הבא בדרכם ובהתעלותם הרוחנית של בני ישראל. הבורא עמד לגלות להם את עשרת הדיברות. אלה הן עשר הנחיות של מדריך ההפעלה הרוחני לחיים המנחה את כל האנושות כיצד לחיות חיי מילוי ושפע וכיצד להגיע אל הארץ המובטחתשלנו. בני ישראל היו פתוחים לשמועאת מלת הבורא. "וַיַעֲנוּ כָּל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ: כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה" [שמות, פרק י"ט, פסוק ח'] הם היו מוכנים להיות ענווים וצנועים, להיפתח ללימוד, ולנהוג בהתאם להיגיון הגבוה יותר. בסופו של דבר פגשו והכירו בני ישראל את הבורא, המורה, המדריך והמנחה הרוחני שלהם. היה להם רצון ללמוד, להקשיב ולגדול. בזכות צניעותם ונכונותם באותו רגע בזמן, הם הגיעו לדרגת ההארה הגבוהה ביותר שהגיעה אליה האנושות אי פעם. מכיוון שבאותו רגע בו התגלו עשרת הדיברות, הוסרה כל צורה של מוות מן האנשים והם הגיעו לרמה של חיי נצח. מכיוון שהיו מוכנים לשמוע, להקשיב ולהאזיןבאמת לבורא, יכלו בני ישראל להתעלות לרמה הזו, הסרת כל מוות מכל העולם.
"החיים הם איזון בין האזנה והקשבה לחכמתם של אחרים ובין האזנה והקשבה לחכמת לבנו אנו."
פעמים רבות בחיים נאמרים לנו מאות פעמים דברים מפי אנשים שאוהבים אותנו, אבל אנו בוחרים לא להקשיב. אנו חושבים שאנו יודעים טוב יותר. ויתכן שלפעמים אנו באמת יודעים. יכול להיות שיש לנו תחושה לגבי מצב או אדם מסוים, אבל אנו בוחרים להתעלם מכך, רק כדי לגלות מאוחר יותר שהיינו צריכים להקשיב ולהאזין לאינסטינקטים שלנו. החיים הם איזון ההקשבה בין חכמת אחרים ובין חכמת לבנו אנו. במסע הזה, בו אנו מקבלים בלי הרף מסרים והדרכה מבוראנו האהוב, יש בידינו לבחור לשמוע, להקשיב, להאזין, וללכת בדרך שמראים לנו. קול הבורא לא ישמע באוזנינו למרגלות הר סיני עם עשן וחצוצרות כפי ששמעו אבותינו לפני אלפי שנים. המסרים יגיעו לפעמים מפיהם של אחרים. המסרים עבורנו עשויים להגיע מחברים, משפחה, מורים רוחניים, ואפילו מאנשים שאנו פוגשים ברחוב. וחשוב מכל, הקול הגדול מכולם בא מתוך עצמנו. אנו שומעים את הקול הזה רק כאשר אנו מספיק שקטים ופתוחים. בדרך זו, נועדנו לגדולה, לא מכיוון שאנו מבריקים, אלא מכיוון שאנו מוכנים לשמוע את התשובות. כפי שאמר דוד המלך: "אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ "]תהילים קט"ו 6]. בזוהר בפרשת אמור, בסעיף קכ"ט, וכן במדרש שיר השירים רבה (ה' ב')נאמר: "פתחי לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לך שערים עליונים".
השבוע, במדיטציות שלכם, הרשו לעצמכם להיות פתוחים לראות דרך חדשה. כמו יתרו ובני ישראל, אנו יוצאים למסע רוחני עמוק יותר ואמתי יותר. אנו מתמרדים נגד המצב הקיים שלנו ופורצים קדימה עם חזון חדש וקריאת לב חדשה. מצאו זמן השבוע לחפש את השקט והתעמקו פנימה כדי לגלות איזה מסרים נלחשים לכם. בקשו שקט כדי שתוכלו לשמוע טוב יותר. עצמו את עיניכם כדי שתוכלו לראות יותר. השאלה אינה אם הבורא מדבר אליכם או לא. השאלה גם אינה האם אנשים סביבכם שולחים לכם מסרים. השאלה גם אינה אם המלאכים מנחים אתכם או לא. השאלה היא אך ורק האם אתם בוחרים להקשיב, להאזין, או לא.
