גלגלי הנשמה

החיים דומים לסליל העולה כלפי מעלה, מסתובב במעגל, מתעלה גבוה יותר ויותר עם כל סיבוב. אפילו עונות השנה מתחלפות במעגליות, מסתובבות ומסתובבות. כך גם מסתובבת הנשמה, כחומר על גלגל הקדרות. עם כל סיבוב של הגלגל, מעצבות ידיו של הקדר מחדש את החומר. בסופו של דבר, יכול להפוך גוש החומר הגולמי לאגרטל חלק ויפה. אנו נמצאים על גלגל החיים של הקדר. אתם עלולים להיות מופתעים לשמוע שאין זו הפעם הראשונה שלכם על פני כדור הארץ. אין זה הגוף הראשון שלכם. היינו כאן כבר קודם וחזרנו כדי לשנות את נשמות החומר שלנו לכלים נפלאים כדי שאהבת הבורא תוכל למלא אותנו. יש אנשים שמסוגלים אפילו לזכור את החיים הקודמים שלהם בפירוט מדויק, עליהם כתבתי בספרי "המשך יבוא". אנו חוזרים לעולם הזה פעמים רבות כדי להשלים את מטרתנו הרוחנית. פעמים רבות, ניסיון חיים אחד אינו מספיק כדי לעצב את נשמותינו למה שהן אמורות להיות. אנו חוזרים הנה, חיים אחר חיים, ומשאירים אחרינו לאורך הדרך זרעים שגדלים להיות הקארמה שבונה את עתידנו. אנו אולי לא זוכרים שזרענו את הזרעים האלה, אבל למרות זאת השפעתם שרירה וקיימת. אנו נולדים בעולם הזה בארץ מסוימת, להורים מסוימים, עם כישרונות מסוימים, ועם שאיפות מסוימות. אנו מוצאים את עצמנו נפגשים עם אנשים שונים ומעורבים באירועי חיים שונים שכולם תוצאה של מעשים שעשינו בחיינו הקודמים. כל מעגל חיים נבנה על קודמו. כשאנו סובבים סביב שוב ושוב, אנו מתעלים, ובונים את נשמתנו הנפלאות לכלים של אור, המעוצבים בידי ניסיון החיים עצמו. השבוע הזה אנו מציצים אל תוך עברנו כדי להבין את עתידנו. היקום פותח חלון, כדי שנוכל לראות מאין באנו, כדי לדעת בדיוק לאן אנו חייבים ללכת.

”השבוע הזה אנו מציצים אל תוך עברנו כדי להבין את עתידנו“.

הפרשה המיוחדת והמסתורית של השבוע הזה קרויה "מִשְׁפָּטִים" כאן פירושם צווים, או תקנות. פרשת השבוע שעבר השאירה אותנו בהר סיני, והסיפור ממשיך משם. בדיוק לאחר שקיבלו מהבורא את החלק הראשון של הדרכתם הרוחנית, את עשרת הדיברות, מוכנים עכשיו בני ישראל לקבל את החלק השני של שחרורם הרוחני. בני ישראל הם עכשיו כתינוקות שנולדו מחדש מתוך יציאת מצרים. הם אנשים חדשים היוצאים למסע רוחני, והבורא נמצא לצדם כדי להנחותם, בדיוק כפי שהוא נמצא לצדנו, בשבילנו, כיום. הבורא הוא ידי הקדר שלנו, מעצב אותנו להיות הישויות הנעלות שאנו מבקשים להיות. הבורא מודיע לבני ישראל את "משפטי" החיים, שהם החוקים הקארמטיים של החיים. החוקים הרוחניים האלה יוצרים את הברית שבין האנשים ובין הבורא, ומחזקים את הקשר הרוחני שביניהם. שוב עונים האנשים: "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע." [שמות כ"ד ז']. זה היה הצעד הבא בהתעלותם הרוחנית. זה היה רגע השיא הרוחני של העולם ושל כל האנושות. ההנחיות הרוחניות האלה יצרו אנרגיה חיובית ועזרו לשנות את בני ישראל כדי שיוכלו להיות ערוצים של אור הבורא. פרשת "מִשְׁפָּטִים" מציעה לנו את ידע השיטה הרוחנית שנוצרה כדי לשרת אותנו ולעזור לנו לשפר את חיינו, אז והיום. ההנחיות שנקבעו על ידי הבורא משתרעות על פני כל גלגולי חיינו ועל פני כל הניסיון האנושי והחוויות האנושיות. אם לא נחשוב על חיינו כעל סיפור שכולל רק את החיים הנוכחיים שלנו, אלא כעל סיפור המורכב מגלגולי חיים רבים, יהיה לנו הדבר לעזר רב. המסע שלכם לא התחיל כאשר נולדתם לפני כמה עשורים בגלגול הזה, אלא לפני אלפי שנים. כל חייכם הם סיבובים על גלגל הקדר המעצבים אתכם לאנשים שאתם היום. הקווים המנחים של פרשת "מִשְׁפָּטִים" הם המסלול האלוהי שהנשמה עוברת לאורך מסעה. לאחר מכן ביקש הבורא ממשה לעלות אל הר סיני כדי להתאחד עמו ולקבל את כל מה שנאמר בצורה פיזית – בצורת "לֻחֹת הָאֶבֶן". משה עלה ושהה שם על ההר במשך ארבעים יום וארבעים לילה. פרק זמן שאיפשר לעם להיטהר ולהתכונן לקבלת הלוחות.

”שמחה היא מחשבת הבריאה, והבורא רוצה שנחווה אותה“.

אנו עלולים לבלות את רוב ימינו בהתמודדות עם דברים בעלי משמעות רוחנית מועטה. אנו עשויים לאפשר לתחביבים או לקריירה שלנו לְאַכֵּל אותנו ולכלות אותנו. אבל האם זו באמת הסיבה שעבורה הגענו לעולם הזה? האם אנו באמת חוזרים לעולם הזה שוב ושוב רק כדי להתעורר בבוקר, ללכת לעבודה ולשוב הביתה כל לילה, רק כדי לחזור על אותו דבר יום אחר יום? האם זוהי הסיבה לכך שנבראנו? או שיש הרבה יותר בקיום שלנו? הקבלה מלמדת שהמשפט האחרון הוא הנכון. אנו נמצאים כאן עלי אדמות כדי להרחיב את גבולות נשמתנו ולאפשר לה להתבטא בחיינו. נולדנו לא רק כדי להתקיים, אלא לחיות חיים של שמחה והגשמה אינסופיות. שמחה היא מחשבת הבריאה, והבורא רוצה שנחווה אותה. האתגרים שאנו עשויים להתמודד איתם בחיים האלה לעולם אינם אקראיים. האתגרים שאתם חווים בחיים קשורים לחיים קודמים. כאשר אנו פתוחים לקבל שכל מה שנראה בחיינו כיום הוא תוצאה של הזרעים שזרענו בחיינו הקודמים, אז נוכל להיות חופשיים. אנו יכולים להשתחרר מכאב ומאשמה. החירות הגדולה ביותר היא לדעת שכל מה שמתרחש בחיינו נועד לצמיחתנו ולתועלתנו. הידיעה שהמאבקים שלנו אינם לשווא ואינם אקראיים יכולה להיות אחת החירויות הגדולות מכולן. חוקי הקארמה של החיים מלמדים אותנו שכל מה שאנו נותנים חוזר אלינו. אם אנו רוצים שתהיה לנו יותר אהבה בחיינו, עלינו לתת אותה. פרשת "מִשְׁפָּטִים" מלמדת אותנו שכל מה שאנו נותנים ומחלקים יחזור אלינו בסופו של דבר, בגלגול הזה או בגלגולים הבאים, כבומרנג. השבוע, אנו מקבלים השראה לפתוח את לבנו כדי לתת אהבה, מכיוון שאנו יודעים שזו הדרך היחידה שבה אנו יכולים לקבל אותה בעצמנו.

השבוע, במדיטציות שלכם, היו פתוחים לחזור אל העבר. היו מוכנים להבין קצת טוב יותר מאיפה באתם, כדי שתוכלו לדעת לאן להתקדם. זכרו את תקופת הילדות שלכם. מה נהניתם לעשות? מה היו החלומות שלכם? במה אהבתם לשחק? את הקשר הקרוב ביותר שלנו לחיינו הקודמים אפשר להרגיש כילדים. הילד הפנימי שבתוכנו אוחז בגישה אל חלון העבר שלנו, ויכול לתת לנו את הפרטים שאנחנו זקוקים להם. היו פתוחים להבין שמי שאתם היום הוא השיא של כל מה שהייתם. אתה עומדים על כתפי חייכם הקודמים והנכם הסיכום של כל מה שלמדתם וחוויתם. אם כן, היו טובים לעצמכם. האתגרים שאתם עומדים בפניהם היום הם חלק מסיפור ארוך שעדיין מתרחש. סיפור ארוך המשתרע על פני גלגולים רבים ואלפי שנים. אתם עדיין לא ממש יצירת האמנות המושלמת והיפה. אתם כלי יפהפה, אבל עדיין בהתהוות. הרשו לחיים לעצב אתכם. קבלו זאת. כל יום, התהלכו בעולם הזה בידיעה שלכל מפגש שאתם נתקלים בו ולכל חוויה שאתם חווים יש משמעות גדולה יותר, שנועדה ליצור את הנשמות היפות ביותר. היו סבלניים לגבי התהליך שלכם. אפשרו לעצמכם ללמוד ולצמוח. אפשרו לגלגלי נשמתכם להמשיך להסתובב. הסיפור שלכם הוא אפוס ארוך ואדיר, והוא רחוק מלהסתיים.