אני בטוחה שכולכם ראיתם והשתמשתם במשל שלושת הקופים שעיניהם, אוזניהם ופיהם מכוסים. אבל האם אי פעם חשבתם מהיכן הם באים ומה פירוש המשל? מקורותיו מעורפלים במקצת. הם בעיקרם יפאניים, מתוארים על קירות של מקדש יפאני, אבל יש להם כנראה גם שורשים בודהיסטים ואפילו הינדים. למרות שבתרבות המערבית יש להם בדרך כלל קונוטציה שלילית, מכיוון שהם מתארים מישהו שסוגר את עיניו ואינו רוצה לראות עוולות, המשמעות המקורית היא שלהם היא שדבר חכם הוא "לא לראות רע, לא לדבר רע, ולא לשמוע רע". [אגב, לפעמים יש גם תוספת רביעית, שבה ידיהם של הקופים שלובות ומשמעות הדבר היא "לא לעשות רע".]
פרשת השבוע הזה קרויה פרשת "שׁוֹפְטִים", ובתורה אנו קוראים על אופן הביצוע של מערכת המשפט. הרב ברג היה מלמד, בהתייחס לפרשה הזו, שישנם שערים שהנשמה עוברת דרכם כשהיא עוזבת את העולם הזה. בכל שער נמצא שומר, שמאפשר לנשמה לעבור או לא. השערים האלה גם מקבילים לשערים שיש לנו בגופנו – העיניים שלנו, הפיות שלנו, האפים שלנו וכו' – הפתחים שבאמצעותם אנו קולטים את המציאות שלנו.
האם אי פעם שמתם לב שכאשר אינכם אוהבים מישהו, מכל סיבה שהיא, נראה כאילו כל מה שהוא עושה, אפילו אם זה שפיר לחלוטין, שגוי? סביר להניח שכולנו היינו שם. הסיבה לכך היא שאנו למעשה לא קולטים את המציאות כפי שהיא באמת. העיניים שלנו רואות משהו, או האוזניים שלנו שומעות משהו, אבל כל מה שאנו רואים או שומעים מסונן באמצעות המוח שלנו. במקרה של אדם שאין אנו מחבבים, אנו רואים אותו דרך עדשות פנימיות שהופכות כל מה שהוא עושה לדוחה ומעורר סלידה.
אף אחד מאתנו אינו באמת אובייקטיבי. במידה זו או אחרת, התפיסה שלנו מעוותת. הדרך שלנו לראות את העולם נוצרת על ידי מספר גורמים – הסביבה, החברה, הדת, התרבות, מערכת האמונות שבהן גדלנו, וכו'. ועם זאת נאמר בתורה שכאשר אנו עוזבים את העולם הזה, לא נישפט רק על פי המעשים שלנו, אלא גם על פי החושים שלנו, על פי האופן שבו קלטנו את המציאות. אם כן, מה עלינו לעשות?
להיות מודעים באופן רוחני פירושו לחיות עם מודעות לגבי מה שאנו מכניסים אל העיניים, האוזניים והפיות שלנו, ומה שאנו מוציאים מהם. אנו מבורכים בכוח לבחור לראות מה נכון וטוב באחרים במקום מה שגוי בהם. אנו יכולים להיות מודעים להזדמנות לומר מילה טובה על מישהו ולהימנע מלשמוע רכילות. אפילו אם יש אדם שאין אנו אוהבים כלל, אנו יכולים למצוא בו לפחות תכונה טובה אחת ולהתמקד בה, מתוך הבנה שאנו יוצרים ברכה לעצמנו באמצעות המאמץ הזה.
להיות מודעים לשערים שלכם אין פירושו לשים את עצמכם בדרכם של אנשים פוגעניים או לוותר על השכל הישר שלכם ועל שיקול הדעת הטוב שלכם. אבל פירוש הדבר הוא לשקול היטב מה שאתם מתכוונים לומר לפני שתאמרו זאת, או לעצור ולשקול נקודת ראות אחרת לפני שאתם מגיבים.
כל כך מהיר וקל לגשת לאדם, להתבונן בו, לאמוד את ערכו, ותוך רגע להשוות אותו לעצמנו, או למצוא בו פגמים [למרות שבדרך כלל נובע הדבר מתוך חוסר הביטחון שלנו הרבה יותר מכל דבר אחר.] לראות ב"עין טובה" פירושו לראות מתוך חסד, לזכור שיש ניצוץ אלוקי בכל אחת ואחד מילדי הבורא. זה נראה כמאמץ קל וקטן, אולי אפילו חסר חשיבות, אבל כאשר אנו רואים את האור באחרים, האור שלנו מאיר חזק ובהיר יותר בעולם.
