היום התשיעי של חודש אב, מזל אריה, טומן בחובו מאזן ניגודים ייחודי למשפחתנו.
ט' באב נחשב ליום של עצב וחושך. התאריך מציין את חורבן המקדש הראשון והשני, יחד עם רגעים טרגיים נוספים בהיסטוריה. אולם המקובלים מלמדים שככל שהחושך גדול יותר, כך גדל פוטנציאל לאור. לכן אין זה מפתיע שחמותי והמורה הגדולה שלי, קרן ברג, בחרה להתעלות מן העולם הזה בט' באב לפני שלוש שנים. ימים של התעלות הם עוצמתיים במיוחד מכיוון שהם מאפשרים לנו להתחבר אל האנרגיה שהנשמה של אותו אדם הביאה אל העולם במהלך חייו.
ובמשך 28 השנים שהכרתי אותה (ועכשיו אני יכולה לומר 31 , מכיוון שהיא עדיין איתי כל יום!), קרן הייתה צנור לאור – החל בחיוך היפה שלה עם הגומות וכלה בדרכים שבהן עזרה לאחרים להתעלות, קרובים ורחוקים כאחד.
קרן ידעה שחושך כמעט תמיד קשור ברמה כלשהי לחוסר אהבה ושיתוף. מלחמות, פשע, חמדנות, מקדשים שנפלו - כולם מושרשים בנטיית האנושות להסתגר מפני "האחר" למען האינטרס האישי. התפיסה המוטעית שאנחנו עדיין "בסדר" כשהאחרים אינם בסדר, נוגדת את מהות הרוחניות: יש רק אנרגיה אחת, אהבה אחת, רווחה אחת. האושר שלך ושלי שלובים זה בזה!
כפי שכתבה קרן: "הדרך היחידה להגשמה ומילוי היא לשנות את הרצון שלכם לקבל לעצמכם בלבד - כוח המשיכה והכובד של 'אני, אני, אני' - לרצון לקבל כדי לתת." עם זאת, נתינה מסוג זה אינה תמיד קלה. במהלך חייה, התמודדה קרן עם מכשולים רבים. למשל, אנשים התנגדו נחרצות להבאת לימוד הקבלה (שפעם היה שמור לתלמידי חכמים ורבנים בלבד) אל המרחב הציבורי. אבל הרב וקרן לא אפשרו לכל זאת לעצור אותם.
למעשה, קרן דיברה לעתים קרובות על התנגדות כמרכיב הכרחי להתגלות ומימוש מכל סוג שהוא. זרע זקוק להתנגדות של כדור הארץ, כמו גם לתנודות הטמפרטורה ולמים, רוח, וכן הלאה, כדי לצמוח ולהיות צמח או עץ בריא. נורה עשויה להתחבר לזרם החשמלי, אבל ללא ההתנגדות שנוצרת על ידי חוט הלהט שלה, היא הייתה נותרת בחשכה לאחר הבזק אור קצר, ומותירה אחריה ערמה של זכוכית מנופצת.
גם אנו זקוקים להתנגדות כדי להשיג את מלוא הפוטנציאל שלנו. הרב וקרן הצליחו להביא את הקבלה אל האור לא למרות כל המכשולים, אלא בזכות כל הסרבנים והתגובות החריפות שלהם, הצליחו הרב וקרן להגביר את מחויבותם אל החזון שלהם. ושניהם כיוונו גבוה יותר, הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית, כתוצאה מכך... לטובת אלפים ומיליונים ברחבי העולם!!
קרן האמינה בי הרבה לפני שאי פעם האמנתי בעצמי. מודעת לנטיות שלי לשלמות, אמרה לי קרן פעם, "זו הסיבה לכך שאלוהים ברא מחקים - אנו לא חייבים להיות מושלמים." היא הזכירה לי שאם יש לנו ודאות באור הבורא, אז אור הבורא מעורב בכל היבט של חיינו, כולל הטעויות שאנו עושים. הטעויות האלה הן חלק מן ההתנגדות הזו. הם חלק בלתי נפרד מן התהליך!
אז ביום האפל המסורתי הזה של תשעה באב, כולנו יכולים לרומם את עצמנו על ידי בדיקה וגילוי היכן וכיצד עזרו לנו האתגרים שלנו לצמוח. אם אתם מתמודדים עכשיו עם קושי או כישלון, דעו שהם לא נמצאים שם כדי לחסום אתכם. ראו אותם כפי שהם: ההתנגדות שאתם זקוקים לה כדי לעזור לכם לגדול להיות גרסה טובה יותר של עצמכם!
ממש לפני שקרן עזבה אותנו, נרשמה רעידת אדמה קטנה על הסיסמוגרפים בלוס אנג'לס. ידעתי אז, ועדיין יודעת, שהיא רצתה לעורר אותנו. פשוטו כמשמעו! היא רצתה להזכיר לנו לעולם לא לאבד את ראיית כל הטוב שיש בעולם הזה, ובעצמנו. בעיצומה של הקדרות המסורתית האופפת את היום הזה, רצתה קרן שכל אחת ואחד מאיתנו נישאר בקשר עם החזון שלנו... נזכור שכל חושך שאנו חווים הוא גם גשר אל האור.
