מאמר זה פורסם בעבר בשנת 2018.
לאור של נר אחד יש כוח לסלק את כל החושך שבחדר. זה טבעו של האור. מכיוון שהוא אינו צריך לכבוש את החושך, הוא פשוט ממלא את החלל שבו. חושך אינו כוח, אלא רק העדר של אור. באותו אופן, שנאה היא למעשה רק העדר של אהבה. במשך ההיסטוריה האנושית גילינו ששנאה פשוט אינה עובדת, כפי שהכעס לא יכול להאיר חדר חשוך. כאשר אנו מועדים בחושך, שום דבר לא יכול להאיר את דרכנו חוץ מכוחו של האור. כאשר אנו נתקלים בשנאה מצד אחרים, המוצא היחיד שלנו הוא להחדיר אהבה. אהבה היא הנשק היחיד שיעבוד כדי להביס את אויב השנאה וחוסר הסובלנות. האחריות הרוחנית שלנו היא להצית את נר האהבה הפנימי שבתוכנו, כדי שיחד, נוכל כולנו לעמוד, יד ביד, ולמחוק את חשכת השנאה שעדיין נותרה בעולם. השבוע, כשהירח של קשת במילואו, אנו מתכוננים לקרב הרוחני המוחלט, קרב שמתחיל עם עצמנו, בתוך עצמנו. ניתנת לנו המשימה הקדושה של הצתת ניצוץ הבורא שאנו מחזיקים בתוכנו. אנו מתבקשים לפתוח את לבנו, לחלק את האור שלנו, ולסלק את החושך, אחת ולתמיד. השבוע, אנו משנים שנאה ופחד לאהבה.
”התחייבו לדרך האהבה“.
האור המנחה אותנו במשימה הרוחנית הזו השבוע הוא פרשת "וַיִּשְׁלַח". כאן אנו קוראים על העימות בין שני האחים, יעקב ועשו. למדנו בפרשה הקודמת שיעקב היה בעל מודעות חיובית מושלמת ועשו שלילי לחלוטין. עשו רדף את אחיו כדי להרגו. יעקב ידע שהגיע הזמן להתעמת סוף סוף עם אחיו. יעקב, בהיותו ישות רוחנית, הבין שכל הקרבות החיצוניים נובעים מבפנים, ושהוא חייב קודם כל לבדוק את עצמו. יעקב עשה מדיטציה והתחבר לבורא באמצעות תפילה, וביקש את הכוח והחכמה לסלק את השנאה הפנימית שבתוכו ואת הכוח להפעיל את האור הפנימי שבתוכו. התורה אומרת לנו לאחר מכן: "וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר". אותו לילה, הופיעה בפניו אנרגיה שלילית, שהייתה הכוח השלילי שעמד מאחורי המודעות השלילית של עשו. יעקב הוא ערוץ האנושות עבור העבודה הרוחנית שלנו: הסרת השליליות האישית שלנו ופתיחת הלבבות שלנו לאחרים. יעקב נלחם קודם כל ברמת המודעות, בשליליות שמעלה על פני השטח את השנאה ואת חוסר האור בעולם. באמצעות מודעות האהבה הטהורה של יעקב, הוא יכול היה לנצח את השליליות הפנימית. בזכות זה, כאשר מצא עשו את יעקב בבוקר שלמחרת, במקום להרוג אותו כפי שהתכוון לעשות, סילק האור שקרן מיעקב את החושך מעשו. כפי שאומרת התורה: "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ". בדיוק כמו העלמת החושך בחדר, הסיר אורו של יעקב את השליליות של עשו. זה נס שלא דרש יותר מאשר את לבו הפתוח של יעקב. מאותו רגע ואילך, החושך והשליליות של עשו נעלמו. יעקב, באמצעות כוח האהבה, "שלח משם" את החושך, בדיוק כמו אור הנר.
העימות בין יעקב ועשו אינו רק סיפור היסטורי אלא גם תזכורת למה שאנו עומדים בפניו היום בעולמנו. שנאה היא הקרב אותו נלחם כל העולם עד עצם היום הזה. השאלה אינה במי אנו נלחמים, אלא עם מה אנו נלחמים. יעקב מדגים בפנינו את חשיבות לקיחת האחריות ואימוץ העבודה הרוחנית שלנו כדי לזהות את השליליות שלנו. שליליות כזו מונעת מהאור שלנו להאיר, ופועלת רק כדי להגביר את החושך בעולם. אם אנו רוצים להצליח להסיר את החושך ואת השנאה מן העולם, נוכל לעשות זאת רק על ידי היאבקות והתמודדות עם החושך והשנאה שבתוכנו, ועל ידי פתיחת לבנו לאחרים השונים מאתנו. כאשר אנו עובדים כדי לבנות את האהבה והאור שבתוכנו, אנו מקרינים את האנרגיה הזו, באופן טבעי, ברחבי העולם כולו. בעזרתו של יעקב, שהוא ערוץ האיזון והצמצום, אנו יכולים לזכות ביכולת לשנות כל שליליות לחיוביות, להפוך כל טיפת חושך לאור, וכל שנאה לאהבה. רק אור יכול לסלק חושך. רק אהבה יכולה לעצור שנאה.
”אם אנו רוצים להצליח להסיר את החושך ואת השנאה מן העולם, נוכל לעשות זאת רק על ידי היאבקות והתמודדות עם החושך והשנאה שבתוכנו, ועל ידי פתיחת לבנו לאחרים השונים מאתנו“.
במדיטציה של השבוע הזה, כל אחת ואחד מאתנו לומדים להדליק את האור הפנימי שבתוכנו. עצמו את עיניכם וקחו את עצמכם אל לילה בהיר וקריר באזור כפרי. אתם יושבים בשדה הפתוח. הלילה חשוך ושקט. עכשיו, דמיינו שאתם מדליקים נר קטן לצדכם. פתאום, אופף את פניכם וגופכם זוהר חמים, מקיף את כל סביבותיכם. כל מה שהיה קודם אפל וקריר, זוהר עכשיו באור יפה בהיר וחמים. אתם מוקפים באהבה והגנה. עכשיו קחו נשימה עמוקה. התחייבו לדרך של אהבה והסרת כל חוסר סובלנות שנמצאת בתוככם. אפשרו לאחרים לחיות את האמת שלהם, להאמין באמונות שלהם, וללכת בדרך שלהם. כל אחת ואחד מאתנו, אנו ילדים של הבורא. לשפוט מישהו אחר זה לשפוט את הבורא. כשאתם מטהרים מלבכם שליליות, האור זוהר מבפנים. אתם קורנים כנר המוסיף אור שהעולם זקוק לו באופן נואש כל כך. כשכל אחת ואחד מאתנו נשלים את עבודתנו הרוחנית, שהיא לפתוח את לבנו וללמוד לאהוב אחד את השני קצת יותר, נוכל כולנו לזכות בעולם של שלום ובטחון. אנו יכולים להרחיב את עצמנו ולפתוח את לבנו לאנשים מרקע שונה ומאמונות שונות. כמו אור הנר, אנו שולחים את אהבתנו ללא אבחנה וללא אפליה, לכולם. אנו לומדים שהכוח להסיר את החושך שבעולם שוכן בתוך ידנו אנו, מכיוון שרק אהבה מסוגלת לעשות זאת.
