גדלות רוחנית מוגדרת יותר על ידי מה שאנו עושים עם כל מה שלמדנו, ופחות על ידי מה שאנו יודעים. ההתנהגות היא שעושה אותנו רוחניים, לא האמונות.
"ההתנהגות היא שעושה אותנו רוחניים, לא האמונות"
בפרשת "צַו" מורה משה לבניו של אהרן כיצד להקריב קורבנות במשכן. הפרשה מלאה בדקויות ובפרטי פרטים מורכבים המסבירים כיצד להקריב את הקורבנות: מה לשרוף על המזבח; מה לא לשרוף; מה לאכול; ומה לא לאכול. המלים מספרות לנו סיפור, אבל כל אות היא צופן, המגלה תובנות על האיחוד שבין העולמות הפיזיים והעולמות הרוחניים. הייתי רוצה להתמקד בהיבט אחד, שנותן לנו כוון למשך שבעת הימים הבאים.
אחת ההוראות שנותן משה לבני אהרן היא לקחת את האפר של הקורבנות שהוקרבו על המזבח ולהעביר אותו אל מקום שנמצא מחוץ למשכן. זו נראית דרישה מוזרה! נדב ואביהו נחשבו לנשמות נעלות ביותר. מדוע דווקא הם נדרשים, מכל אנשי הקהילה, לעשות את עבודת פינוי האשפה? זה נראה תפקיד שמתאים למשרת מהמעמד הנמוך ביותר, ולא לכוהן הגדול. בוודאי שיש לבניו של אהרן דברים הרבה יותר רוחניים וחשובים לעשות.
אבל, זה בדיוק ההפך. ככל שהרמה הרוחנית שאנו משיגים גבוהה יותר, אנו נדרשים יותר לעבוד - להשתמש באת, לחפור בעפר, להיות משרתי הקהילה שלנו ומשרתי האנושות.
זה מזכיר לי לימוד שלמד בעלי המנוח הרב ברג מהמורה שלו, הרב ברנדוויין. הרב נסע מרחקים גדולים כדי להיות עם המורה שלו, וכדי ללמוד אתו בפעם הראשונה. הוא היה מאוד להוט ללמוד קבלה. אבל כאשר הגיע, המורה שלו, הרב ברנדוויין, דרש ממנו לארוז חבילות של ספרי קבלה. באופן טבעי, הרב היה מבולבל. לארוז חבילות? האם אי אפשר לשלם למישהו כדי שיארוז את החבילות? הרי הוא בא כדי ללמוד חכמה חשובה עם מורה רוחני גדול!
"האחריות שלנו היא להוציא מן הכוח אל הפועל את הלימודים הרוחניים"
זה היה הלימוד הראשון שלימד אותו הרב ברנדוויין: מורה רוחני לא רק מלמד. מורה רוחני עושה.
אדם רחום אינו נחשב לכזה מפני שהוא מדבר על חמלה ורחמים, אלא מכיוון שהוא מתנהג בחמלה וברחמים. אדם אכפתי ודואג לא מלמד על נדיבות, אלא מבטא אותה בכל תחום ובכל הרמות. אדם רוחני אינו מטיף לאנשים על רוחניות, אלא מגלם אותה.
יש ביקום אנרגיה מאוד מיוחדת השבוע הזה. אולי כבר התחלתם להרגיש אותה. היא דוחפת אותנו קדימה, עוזרת לכולנו להתפתח ולהתעלות ממקום של חשיבה, דיבור ואפילו התנהגות רוחנית למצב של הוויה רוחנית.
מי ייתן ונהיה תמיד נוכחים, זמינים ובמצב של חיפוש אחר ההזדמנויות שמציגות עצמן בפנינו השבוע הזה. מי ייתן ונראה את כל האתגרים שצצים כהזדמנויות להתעלות ולגדילה רוחנית. בואו נמצא את הרגעים שבהם אנו יכולים להניע את עצמנו ממקום של תלמיד רוחני למקום של מורה רוחני.
מכיוון שכפי שאנו לומדים מפרשת "צַו", ככל שהרמה הרוחנית שלנו גבוהה יותר, גדולות יותר היכולות שלנו והאחריות שלנו לממש ולהגשים מה שאנו לומדים.
