האם הייתם אי פעם במצב שבו אתם ואדם אחר הייתם עדים לאותו אירוע, ובכל זאת ראיתם אותו בצורה שונה לגמרי? או אולי ראיתם שני אנשים מדברים בשפה זרה וחשבתם שהם נראים כעוסים, אבל למעשה הם היו מאוד נלהבים?
"אין אנו רואים דברים כפי שהם, אנו רואים דברים כפי שאנו".
כאשר אני חווה מצבים כאלה, זה מזכיר לי את העובדה שכבני אדם, אנו לא תמיד רואים דברים בבהירות. לכל אחת ואחד מאתנו יש דעות קדומות, השמורות במוחנו המודע או הבלתי מודע, שיוצרות עדשות שדרכן אנו "רואים" את העולם הזה. כפי שאומר הפתגם: "אין אנו רואים דברים כפי שהם, אנו רואים דברים כפי שאנו".
זה מתאים לפרשת השבוע הזה, מכיוון ששמה הוא "רְאֵה". באמצעותה, אנו מקבלים את האנרגיה לבנות ראיה רוחנית ולשמור עליה. זה גם השבוע שבו נולד הרב ברג, לכן יש בו כוח ומשמעות נוספים לכולנו במשפחה הרוחנית העולמית.
כאשר אומר משה לבני ישראל "רְאֵה", הוא למעשה אומר להם: "ראו אותי, מי אני, איך אני חי, איך אני מתקיים." אבל הוא אינו מתייחס לדברים החיצוניים. כן, משה היה גבוה, מרשים וצעיר - כאילו לא הזדקן ביום אחד מאז עזב את מצרים. הוא גם היה עשיר ואינטליגנטי. אבל הוא רצה שבני ישראל "יראו" זאת, כיצד הוא דבק בבורא. הוא ידע שבלי האור, הוא שום דבר. והוא לעולם לא איבד את "ראית" המודעות הזו, לא משנה מה.
בחיינו, כאשר הדברים מתחילים להתנהל כרצוננו, או כשאין לנו צרכים מידיים, קל לא לראות מי מאפשר לנו את כל הברכות. קל גם לראות מישהו אחר, אולי אדם עשיר, יפה ומפורסם, ולחשוב: "הוא עשה את זה!" ולבנות בתוכנו את הקנאה או העצב הסמויים לגבי מצבנו הנוכחי בחיים. או אולי להפוך אותו לאליל ולהעריץ אותו באופן השולל את האור היקר של מהותנו ומתעלם ממנו. אבל הבורא אינו רוצה שנהיה אתו רק ברגעים של דיכאון. והוא לא שם אותנו כאן כדי שנרצה להיות מישהו אחר. הוא ברא אותנו לקבל את המילוי המוחלט שבא מהעובדה שאנו כפי שאנו, מטפסים על הסולם הרוחני שלנו, וחולקים מה שבאנו הנה כדי לחלוק.
השבוע, אנו מקבלים מתנה רבת עוצמה, שהיא הראיה הרוחנית, "לראות" שהנסיבות שלנו אינן מקריות. זה המבחן שלנו. למעלה או למטה, גבוה או נמוך. בואו נעשה את החיבור שלנו אל מקורנו לעדיפות הראשונה שלנו. כאשר זוהי המודעות שלנו, אז לא משנה מה יתרחש, לעולם לא נוכל להיכשל או ליפול.
