דמיינו זאת: מרבה רגליים הולך בחן באחו, רגליו הרבות נעות בהרמוניה מושלמת. אבל לפתע הוא נעצר כשמחשבה בלתי צפויה מתעוררת במוחו שהיה קודם שקט ושלו, ומביאה אותו לכדי עצירה - איזו רגל עליו להזיז קודם? כשהוא מנסה להחליט, הוא מגלה שאף רגל אינה מרגישה שעליה להיות הראשונה. כל ניסיון נראה חסר תועלת, עד שלבסוף, הופכות רגליו לערבוביה סבוכה של כיוון מוטעה, ומרבה הרגליים תוהה אם הוא מרבה הרגליים הגרוע ביותר בעולם.
הדילמה הזו ידועה בשם דילמת מרבה הרגליים - שם שנגזר משיר משנת 1881 - ומשמשת כמטאפורה הומוריסטית למכשול הנובע מחשיבה יתרה. בעיקר מחשיבה יתרה על הדברים שבאים לנו באופן טבעי.
מה זו בדיוק חשיבה יתרה? מריאם-וובסטר מגדירה זאת כ"לחשוב יותר מדי על משהו: להשקיע יותר מדי זמן בחשיבה או בניתוח של משהו באופן מזיק יותר מאשר מועיל." אפשר לומר שכולנו היינו שם - החלטה או פעולה פשוטות לכאורה הופכות במהרה למבוך נפשי. במשך הזמן זה גוזל מאיתנו את המיקוד, היעילות, הצמיחה, השינה ואפילו את הביטחון העצמי שלנו.
על פי מחקר שנערך לאחרונה על ידי פורבס, אחוז ניכר של 73% מבני 25-35 חושבים באופן מוגזם, יחד עם 52% מבני 45 ומעלה. זו קבוצה די נרחבת של מרבי רגליים סבוכים! הבנת הדרכים השונות שבהן אנו חושבים יתר על המידה יכולה לעזור לנו לחזור לשלוט במוחנו, וישנן כמה דרכים שבהן לולאת המחשבה הערמומית הזו יכולה לאחוז במוחנו.
רומינציה: שידור חוזר אובססיבי של אירועי עבר - בדרך כלל כאלה הכוללים כישלונות או טעויות.
ערנות יתר: לחפש כל הזמן אחר איומים וסכנות.
תסמונת המתחזה: פקפוק מתמשך ביכולות שלכם כאשר אין עדות אמיתית לחוסר יכולת.
דאגה כללית: לדמיין דברים שעלולים להשתבש, לדמיין חזרה על טעויות או להתכונן לתרחישים הגרועים ביותר.
הרבה מאוד דפוסי חשיבה מגבילים עלולים ליפול תחת המטריה של חשיבה יתרה, אבל המשותף לכולם הוא שהם לעתים רחוקות מדייקים. חשבו שוב על מרבה הרגליים בעיצומו של תהליך החשיבה שלו: הוא הפסיק ללכת מכיוון שחשב יותר מדי על יכולתו ללכת. זה הדבר המטופש ביותר, לא? ומה אם הייתם מסוגלים להתבונן בחשיבה המוגזמת שלכם עם אותו סוג של קלות ראש?
חשיבה יתרה לא רק מעיבה על כושר השיפוט שלנו אלא יכולה גם לעכב את היכולת שלנו ליהנות מן הרגע הנוכחי. ככל שאנו שוהים יותר בתוך עצמנו ובתוך הבחירות שלנו, כך הן הופכות מפותלות יותר, ומובילות אותנו אל חור שפן של אי ודאות ושיתוק.
אם כן, כיצד נוכל להתחיל להפסיק לחשוב יתר על המידה?
מילה אחת: פשטות.
אמצו את היופי שבספונטניות, וזכרו שלא כל החלטה דורשת תכנון קפדני. החיים הם ריקוד, ולפעמים זה בסדר לא לדעת כל צעד מראש. חשבו על הרגעים הבלתי נשכחים ביותר שלכם. רק אפשרו לכמה מהם להופיע בראשכם עכשיו. כמה מהרגעים הללו תוכננו או תוזמרו על ידכם? הניחוש שלי הוא מעטים מאוד או בכלל לא.
השתחררות מן הדעות הקדומות שלנו ואימוץ הספונטניות של ההווה מובילים אותנו אל מחוץ ללולאת החשיבה המוגזמת ואל קסם החיים. במקום להיות אובססיביים לגבי הבחירה ה"מושלמת", התענגו על שמחת הבלתי צפוי. לאלה מכם שכבר חושבים יותר מדי כיצד להשתחרר מחשיבת יתר, הנה כמה טיפים:
נשמו והתקרקעו. קחו רגע כדי לנשום עמוק ולבסס את עצמכם בהווה. נשימה מודעת יכולה לעזור להרגיע את סערת המחשבות המתערבלת במוחכם. אפילו רק אמירה שתאמרו לעצמכם בקול רם, "אני חושב/ת יותר מדי עכשיו", יכולה לעזור לכם להרגיע את מחשבותיכם.
הציבו לעצמכם ציפיות ריאליות. הבינו שלא כל החלטה דורשת ניתוח ממצה. אפשרו לעצמכם את החופש לבחור מבלי לדרוש שלמות.
אמצו את חוסר השלמות. החיים הם בלתי מושלמים להפליא, וחוסר השלמות שלהם מאפשר לעתים קרובות את החוויות המרגשות ביותר. אמצו אל לבכם את חוסר השלמות ואת הפגמים, מתוך הידיעה שהם מוסיפים אופי וייחודיות למסע שלכם - וגם לכם.
צחקו על עצמכם! הומור הוא חיסון חזק כנגד חשיבה יתרה. למדו לצחוק על האבסורד של רגעי מרבה הרגליים בחייכם.
בעודנו מנווטים את הריקוד המבולגן ומעורר יראת הכבוד של החיים, בואו לא ניתפס ברשת הדילמה האישית של מרבה הרגליים שלנו. אמצו אל לבכם את הפשטות, מצאו שמחה ומשמעות בבלתי ידוע, ואפשרו לעצמכם את החופש ליהנות מיופיו של הרגע הנוכחי.
