רגשות. אלה הם סימני ההיכר של היותנו אנושיים (וכפי שמחקרים אחרונים מראים, הם עשויים להיות סימני ההיכר גם של מינים אחרים!). אנו מחוברים אל האחרים באמצעות חוויות משותפות של עצב, אושר, התרגשות, פחד ורגשות בעלי ניואנסים אחרים. עם זאת, במשך מאות בשנים, השתנו גורמי השורש של הרגשות שלנו במידה ניכרת.
נניח, למשל, שחייתם לפני מיליון שנים בעידן הפליאוליתי. מה שאולי גרם לכם חרדה או פחד לפני עשרת אלפים שנה לא היה קשור לעומס התנועה, לפשע ברחוב, או לאותו זרם מתמיד של חדשות מעוררות חרדה שכולנו מודעים לו. אותו זמן, אם חיפשתם פירות יער לאורך גדת הנהר עם בנכם הצעיר, ייתכן שהייתם מאבדים עין אחת אם טורף היה עובר שם במקרה.
ואם נמר היה מתקיף פתאום את ילדכם, תגובת ה"הילחם או ברח" (הידועה גם כתגובת מתח חריפה) הייתה נכנסת לפעולה מיד. הדופק שלכם היה נעשה מואץ. אדרנלין והורמונים אחרים היו מציפים את המערכת שלכם. הכבד שלכם היה משחרר גלוקוז ומחדד את המיקוד ואת זמן התגובה שלכם. כתוצאה מכך, הייתם מקבלים תוך שבריר שנייה סדרה של החלטות, האם לרוץ או להישאר ולהילחם. וברגע שהאיום היה חולף, הגוף שלכם היה חוזר לקדמותו.
כיום מגיעים האיומים שלנו בגדלים, צורות ורמות מיידיים יותר. מורכבות החיים מתבטאת לעתים קרובות בפחדים ולחצים של מגוון טפטוף איטי. היכנסו אל החרדה!
מחקר שנערך לאחרונה על ידי איגוד הפסיכולוגים האמריקאי דיווח שכמעט 80% מהאנשים מדווחים על תחושת חרדה מסוימת. ומהיכן היא נובעת? כמעט מכל מקום, כנראה. אנו מהרהרים וחושבים על ההחלטות שהחלטנו. אנו דואגים לילדים שלנו. אנו נתפסים לדברים שעשינו ואמרנו או לא עשינו ולא אמרנו. ולמרות שאנו עשויים להתפנק בזכות החירויות שלנו, הנה מבזק חדשות: יש דבר כזה, שנקרא "יותר מדי ברירות!" (חשבו על אפשרויות הגלישה באינטרנט, המותגים הרבים של דגני הבוקר, ואפילו האפשרויות הרבות שיש באפליקציות ההיכרויות.) הפסיכיאטר זביגנייב ליפובסקי מכנה את זרם האפשרויות הזה "מעגל קסמים מרושע ואמיתי" של חרדה, מכיוון שגם לאחר שאנו בוחרים, אנו נותרים חרדים לתהות האם בחרנו נכון!
תוסיפו לזה את האיומים הבלתי נראים בכותרות היומיות, מטרוריסטים וקטסטרופות אקולוגיות ועד חוסר מנוחה ואי שקט. אין אנו רואים כלל את מיליוני הדברים חיוביים שמתרחשים בכל רגע בכל יום! אין פלא שאנו מדמיינים תוצאות איומות ואז מהרהרים בהן שוב ושוב ומעלים עליהן גירה.
וכך, במקום אותה התגובה המיידית של "הילחם או ברח", אנו חווים את ההשפעות הפחות אינטנסיביות, אך יותר מתמשכות, שמגיעות עם דיסוננס פנימי. לפעמים מתבטאת החרדה במשיכה הקלה הזו שאנחנו מנסים להתעלם ממנה, אבל היא עדיין ממשיכה להעסיק את שולי המחשבות שלנו. בפעמים אחרות, היא מגיעה כמו סופת טורנדו, מסחררת מספיק כדי לשלול את היכולת שלנו לתפקד בצורה פרודוקטיבית. אנחנו עלולים להפסיד שנות שינה, לאכול יותר מדי או לברוח מן המציאות באמצעות חומרים מסוימים או התמכרויות אחרות.
גם הגוף שלנו ירגיש זאת – וזה יתבטא בבעיות עיכול, כאבי ראש או מצבים חמורים יותר. (הערה: אם אתם או מישהו שאתם אוהבים חווים חרדה המתבטאת בתסמינים שעלולים להזיק, אנא פנו לטיפול של איש מקצוע רפואי!) במילים אחרות, התעלמות מן החרדה שלנו עלולה, במשך הזמן, להשפיע לרעה על כל היבט בחיינו.
אבל חרדה, כמו רגשות אחרים, יכולה להיות גם קריאת השכמה רבת חשיבות לנפשנו, האומרת לנו שמשהו זקוק לטיפול, לשינוי או להרפיה.
הקבלה מלמדת שרגשות הם חלק מן השליחים המהימנים ביותר שלנו. והם ראויים לתשומת הלב המלאה שלנו! למעשה, אם נבחר במודע להתמודד עם הדאגות, הלחצים והחרדות שלנו באופן חזיתי ולבצע את השינויים שהם מבקשים מאיתנו לעשות, נוכל לחוות צמיחה וטרנספורמציה אדירות.
האתגר הגדול ביותר? הרגשות אינם מדברים אלינו במלים. ופענוח הרגשות שלנו עלול להרגיש כמו תרגום שפה זרה, אלא אם אנו מוכנים להשקיע מאמץ אמיתי. אנו חייבים לפגוש את החרדה שלנו באמצע הדרך. ד"ר אלישיה קלארק, פסיכולוגית ומחברת הספר "Hack Your Anxiety" ,[ובתרגום חפשי: "הכו את החרדה שלכם ופרצו אותה"] כותבת, "להיות מודעים לחרדה שלנו, ולכנות אותה בשם באופן מודע, זו הדרך בה אנו מפעילים את החשיבה שלנו ולוקחים שליטה על האופן שבו אנו משתמשים בה."
הנה לפניכם כמה דרכים בהן תוכלו להתחיל את התהליך הזה:
- כתבו ביומן. הרשו לעצמכם לבטא את מה שמפריע לכם, וראו אם אתם יכולים לכתוב את הדרך שלכם, שבה תוכלו לתת לזה מענה!
- מדיטציה. לפעמים הדרך לקבלת התשובה פשוטה כמו ניקוי הרעש מספיק כדי שתוכלו "לשמוע" אותו.
- תרגול ה"דיבור העצמי". שוחחו עם עצמכם (יש אפשרות גם לשיחה מול המראה!). פשוט אמרו לעצמכם: מה עומד בלב תחושת החרדה הזו? היו טובים ונדיבים לעצמכם, ואולי הפנים שבמראה יאמרו לכם משהו חדש!
- צאו לטיול, או בצעו פעילות חשיבה והרהורים אחרת. לפעמים אפילו חפירה בגינה יכולה לעזור לנו לחפור ולחשוף חלקים מעצמנו ששמרנו מתחת לפני השטח.
ברגע שהתשובות מתחילות להתגלות, הצעד הבא דורש אומץ. שינוי יכול להיות מפחיד - ולמען האמת, אנו עלולים לעשות טעויות או לחוות כישלונות ומעצורים בדרך. זו הדרך בה אנו גדלים! אבל לא משנה איזה סיפורים אתם מספרים לעצמכם שוב ושוב בתוך הראש שלכם, זה הזמן להתמודד איתם חזיתית, להאמין בעצמכם מעל הכל, ו...
האם תחושת "כיבוי" החרדה שלכם אומרת לכם להתחיל לחפש עבודה חדשה? לקבוע פגישה מלב אל לב לנקות את האווירה עם חבר/ה? האם יש משימה לא גמורה שהכבידה עליכם? מה שזה לא יהיה, הישמעו לקריאה לפעולה וקבעו מסלול ספציפי ותכליתי לטיפול במקור החרדה.
היו מתמידים (לא עמידים) והחליטו לפתור את הבעיה! זכרו, שינוי בעל ערך מוציא אנרגיה מבפנים החוצה. בעלי, המקובל מיכאל ברג, משתף שהדרך בה אנו חושבים על הדברים תקבע "איך נרחיב את גבולות האור או נרחיב את גבולות החושך". אנו יכולים לתת לחרדה שלנו להמשיך להיות בתוכנו ולהעלות מוגלה, או שאנו יכולים לפגוש אותה, לברך אותה ולאפשר לה להוביל אותנו קדימה ולמעלה!
עם מוח צלול כיום קיץ בהיר ומלא הוד שבו אנו קוטפים פירות יער ליד הנהר.
